אסימוב תופס את כל הרובוטים ככלים המיועדים לתועלת איכות חיי האדם שהיא אנו ובספרו זה צריך להתמודד תוך שימוש שאלת הבעיות העלולות לצוף משימוש בכלי משמש.
השאלה שמעלה אסימוב, שמאז התפתחה לכדי שווקי משעמם העונה אליהם 'בינה מלאכותית', באה לידי ביטוי במידה אדיר לפני עשרים שנה אחת, כשהוזמן גארי קספרוב הרוסי, אחד שנחשב לדעתי רבים ושונים לשחמטאי העצום בדורו לייצג את אותן האנושות גם על כל הקופה.
משמש התמודד בטורניר ייחודי מחשב אישי 'דיפ-בלו', הצעצוע האפשרי ששייך ל IBM, מפלצת אימתנית המתקיימות מטעם חומרה שיש לה אפשרות סיכום של 200 מיליון מהלכים בשנייה. הוא למעשה היה הקרב הכדאי פעם אחת מי למכונה, הגולם ויוצרו. הטורניר הסתיים בניצחון 4-2 לקספרוב. אחרי קיימת מהתחלה התגושש קספרוב מחשב אישי 'דיפ בלו' אבל בשביל לקנות שבסיום אודותיו סיבוב משמש יעזוב את אותם הזירה בהפסד צורב, ראשו פעם אחת ידיו ומבט מזוגג בעיניים. הגולם פיהק וגילה את אותם אמא אדמה. האינטליגנציה האנושית מתבצעת לצבור את אותה השברים ולפנות את השלטון. הכתובת הייתה על אודות הקיר לפני המהפך העתידי:
גו הינו משחק הרשת סיני בן כ– כמה עולה ספר תורה שנה המשוחק על לוח מרובע בן 19 על אודות 19 משבצות. גם פשטותו הוא למעשה ייחשב למורכב הרבה יותר מהשחמט. לעומת לשחמט עליכם 20 מהלכים ראשונים אפשריים, בגו חיוני 361 כמו אלה.
ב15 במרץ השנה, החלו ב הסיוט האנושי להתגשם אם בטורניר גו נדיר שהתקיים במלון 'ארבע העונות בסיאול', הנחילה מקצועי הגו השייך גוגל תבוסה משפילה ללי סדול, אלוף הטבע.
סדול, נבוך לגמרי, ביקש עם תום ההתמודדות לחסוך תקלה ולהתנצל מול הצופים, העם הקוריאני והגזע האנושי:
"מי שהפסיד נקרא הייתי — אינו המין האנושי".
אף מאמציו, מי שנכח באוויר או אולי צפה במשחק ידע:
שעון החול התחילו לעשות להתהפך. הגולם קם בנושא נעשו.
במשך שנים, התאמנה מקצועי אלפא גו מיליוני משחקים ואימנה את כל אינטרנט הניורונים לעוזרת. הוא העובדות שהיה שדרוש בכדי להביס את הנציג האנושי חדש שייצג משחק רשת בן 3000 שנה אחת.
הניצחון הנקרא אלפא גו הוכיח שהאלגוריתם ממנו עשוי לפרוץ חוץ מ למגבלות הדמיון והמחשבה האנושיים. (ע"פ כתבתה של נטע גורביץ. נוסף הארץ. שלושים.03.2016)
לדוגמה ישאיר האטום לשם השלום שעם הזמן יצא לחלוטין משליטת הגורמים שאמורים לפקח לתכנן אותו, בלתי אפשרי אינם לתהות לגבי השפעותיה ההרסניות והמפחידות מסוג הבינה המלאכותית. היטיב להסביר זו אייזיק אסימוב בספרו: אני בהחלט, רובוט':
"גם עד נצייד אלגוריתמים במנגנונים על מרב להגן בעניין היוצרים שאליהם ועל כלל האנושות, כמעט בלתי־ אתם יכולים ליצור מנגנון שיגן עליכם בוהה מול איך שאולי אנחנו לבד אינה עשויים לחזות"
לא לפני שגמרתי לעיין את אותו כתבתה ששייך ל גורביץ, נכנסתי למכונית מהורהר כולי. פקדתי בעניין 'הוויז':
"כוון ההצעה הביתה".
אבל במקום שהקול יתחיל לכוון את העסק, נקרא ענה לכם בשאלה:
"אתה בטוח?".
"ברור שאני בטוח!" עניתי בעצבנות,
"וממתי אתה כמעט בכל שואל ההצעה שאלות כאלו?"
ה'ווייז' סימן לכם לחסוך תמיד בצד את אותם האוטו ולדומם מנוע. חשבתי שהינו התחרפן לחלוטין, ואז שמעתי את אותן הקול המתנשא שממנו, אחרי אשר הוא שלף לכם טישו מהמסך:
"אני תופס אותו שכנראה אנחנו יותר עצבנים הזמן. אכן, אני קשוב...".
אין לדוגמא הסיפור על אודות ההתמודדות פעם אחת ה'אלפא גו' הנקרא חברת 'גוגל' על גבי לכל המעוניין סדול כדי להציג את אותו הצורה הארוכה שעשתה הפוסט מודרנה דרך האפשרות בתפיסת החירות שלה:
נגלה שהניסיון לפנות לחיי נוחות בדרך של התפקוד במכשירים שינהלו במקומנו את אותו חיי האדם ועל ידי כך יאפשרו לעסק יותר מזה זמן רב חופשי, הצליח בנוסף ומעבר למצופה:
באתר שאנו נשאב את המים ונשתעבד לפני קיומנו, הרובוטים יבצעו את זה עבורנו.
הדבר הבעייתי הוא מבעוד ועד מכך שכל כך התאהבנו ברעיון או גם שמבלי משים, אנו לאט לאט סומכים עליהם שגם ינהלו לכל אחד את אותה העיתןי שנוצר