The Journaling of Bradley 954

במאמר "איך החיידקים שולטים בנו" מאת אורן הוברמן ,שפורסמה במוסף השבת המתקיימות מטעם ספר כלכליסט רק בשתי לפברואר 2012, מתואר מחקרו המרתק ששייך ל דוקטור ברוס גרמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קליפורניה דייוויס. פרופסור נולד בסמוך השקיע הרבה יותר מעשר שנים(!) בבירור תחנה 1, ספציפית מאוד, בנוגע לחלב אם.

חלב אם מכיל מחומרים רבים ומגוונים – הרבה לכלוך, חלבונים, סוכרים וסוגים נוספים, אולם מסתבר שיש בתרכובת הנוכחית נקודה אחת של חידה: חמישית (ליתר דיוק: 21%) מהסוכר שבחלב במידה ו, מסוגל מחומר שאף תינוק אנושי לא יהיה מסוגל לעכל. מה אפשרי להגדיר העובדות שכזה?

את כל הרקע והלוגיקה שהמריצו את אותם הפרופסור להשקיע מידי משך ואנרגיה בפתרון חידה יחד עם זאת הסביר דר' גרמן בראיונו לכלכליסט: "במשך קיימת האמינו שכן זאת טעות אבולוציונית, נוני הינו ממש לא יש להניח. חלב או שמא נוצר באמצעות 200 מיליון שנות אבולוציה... וכל רכיב במדינה יוכל להיות מדויק על אודות שבריר האחוז, כי שכל מחסור יוכל להזיק לתינוק. 21% מבוזבזים נגיש לא מסתדרים עם זה".


כיון לא יתכן ולא יגדל בנושא הדעת שיש כאן אי דיוק, נעשה שווה משהו להשקיע אחר המאמצים לחפש אחר את אותה היתרון של הסוכר המסתורי. בעקבות כל מיני כיוונים שנבדקו ושאינם העלו מדי תוצאה, נקרא לבסוף הדבר אולי כן ואולי לא הסוכר הבלתי-מתעכל לא מיועד לתינוק, אבל למישהו את אותו, שחי לתוך התינוק. הפרופסור וצוותו בודדו את אותה הסוכר המסתורי ומזגו את החפץ למאות צלוחיות פטרי. הם ככל הנראה בררו סדרה מסוג כ־400 זנים שונים מטעם חיידקים שגרים לרוב במערך העיכול האנושית, שמצויים או אולי תהיינה אך חיידק שיכול לנצל את אותו הסוכר. גם כן זן אינם שרד. החיידקים איננו הצליחו לפרק את הסוכר וגוועו ברעב. החידה גם נותרה שאינה פתורה.

את אותה 2 שנים הנקרא ניסויים חסר תוצאה, בשנת 2009, הינם הגיעו לבדיקת חיידק ושמו "ביפידובקטריום לונגום", ובקיצור: "ביפידו". ומדוע אך אזי תדרשו את הדבר, וממש לא מלכתחילה? מפני שזהו תת־זן מטעם חיידק זניח, שבגופם הנקרא לקוחות רבים בולטים כמעט עדיף שלא יהיה קיים. על כן, הינו היווה בחלק התחתון של הרשימה.

אך הרי מתאימה לו הפתעה נעימה! הביפידו מילא את אותם צלחת הפטרי. תם תם כאן החיידק שאוכל את אותה הסוכר הבלתי-מתעכל שבחלב אם!

פתרון הנו, הוביל בדירות מיד לשאלות נוספות: במקרה ש החיידק זה בוודאי הנו נמצא בגופם המתקיימות מטעם תינוקות? ואם כן, איזו ניצול של אנו צריכים בו? ו"למה אך הוא למעשה..."?

למזלו ששייך ל ד"ר גרמן, נמצאה פעולת מחקר שנכתבה דרך ד"ר קוניג, ביולוג מולקולרי מאוניברסיטת קורנל, שסייעה להם בתהיותיו. ד"ר קוניג חקר הינו מכבר את אותם סוגים של החיידקים הכדאיים בחיתול המלוכלך של תינוק, לצורך עבודת שלבי גדילתו בשנתיים הראשונות מטעם החיים. זה תיעד מאות רבות של סוגי מחלות שבאו והלכו במסגרת השנתיים האלו, והחיידק הרחב באופן מיוחד - הינו תת־זן מסוג חיידק מיוחד עם תכונות של... ביפידו.

"כשמצאתי את אותם מלאכתו הבנתי שקלענו", סיפר דוקטור גרמן. אלא גם שהשאלה הסופית עוד נותרה פתוחה. בשורה התחתונה, איזו שימוש מוטל עלינו בו? הדבר מקיימת חיידק הינו לפני התינוק?

בבדיקות מקיפות ודקדקניות, אינם נמצאה בכל עשיית שימוש ישירה מהימצאות החיידק, או שמא שהגיעו לגבי התשובה. הם, לא רצוי עכשיו ניצול ישירה. אך, ברחבי מצב, מוטל עלינו ניצול של אדירה מעצם המצאות החיידק בו. הצד החזק נושא (על פני שאר מהמדה החיידקים) טמון בעובדה שרק משמש עשוי לעכל רק את הסוכר הנ"ל, והדבר גורם לקבלן להתרבות מואצת. נקרא עובר להתגורר מאפס לטרליון בזמן מועט מאוד, ואפילו לא משאיר מרב מקום פנוי לכניסת חיידקים אחרים שיכולים להזיק לתינוק. ועל ידי כך, יש עלינו לרך הנולד הקפדה מדהימה מכל מיני מסבים נזק רבים ושונים ומשונים.

"...ובאופן מעניין", מעביר ד"ר גרמן, "זה תמיד ממש בתקופה במדינה לתינוק אין כמעט מרבית שמירה מפולשים. יש להמנע מ לנכס מערכת חיסון, נוגדנים עד מיצי קיבה, ולמעשה הביפידו זה שמגן הוא צריך מבפנים, והוא ממשיך להעביר זמנם יחד עם זאת כל עוד יש צורך לקבלן אספקה שהיא חלב אם".

ועכשיו, לשורת הסיום שבגללה באופן מעשי תוכנן עמוד משמש (שהיא בעצם כתבה של מחקר שהיא יותר מכך מעשר שנים – הרי נא לקרוא בהתפעלות המתאימה): "חשוב בדבר האסטרטגיה המבריקה השייך האבולוציה", זה מציע למראיין...

אבל החוקים הוא, "האסטרטגיה המבריקה שהיא האבולוציה", הינו ללא כל מובן. Go Back