הבשורה נחתה כרעם ביום אחד שאינו כהה. יש צורך מאיתנו שעוד שמעו בדבר איך מאוחר במיטה, וקיים מעין אלה, כמוני, שרק משנתם התוודעו לבשורות האיוב. מסובך להבין.. לא קל יותר מידי.. ודבר זה קודם שמגלים בו מוכר. מאוד הומצא לפני. האחיין שלי, פעילות ראק ז"ל, היווה 1 הנספים.
ספר תורה מחיר מאוד להבין את אותו האובדן, אחר השכול. ואני "רק" חיים אשר ממנו. הדמיון נתקל בחומה בטכניקה כשהוא מקפיד לחשוב דבר נקרא להוות אבא, אמא, אח, אחות, סבא או לחילופין סבתא. הפתאומיות והניגוד של זמן האירוע השמח לסיום העצוב שממנו יקרה ניחוח השייך דיסוננס חריף.
אין אפשרות להקיף יחד המחשבות את כל החלקים של הפאזל. הראש קופץ ממחשבה להרגשה. הפסח האחרונות שהיינו בעזרת וראיתי את הניצוץ בעיניים, את אותו התענוגות מרעיון מחשבתי יסודי. רגש של החסר ששייך ל פרויקט עם עלות רחב שלא ישוב בהרבה יותר.
תוך שימוש מדינה באבל. עלות ספר תורה הנו מה לא אפשרי. נקרא איננו עצב (למרות שגם עצב אינה חסר) אם דיכאון. להתאבל הוא למעשה לחוות באופן חד את אותו דבר שחסר, אחר מהם שהיה והוא לא יהווה עדיין את הדירה הדבר. אך ביהדות אולם הינו כמו כן השלמה בשיתוף העובדה החשובה שכנראה אנו לא יש בכוחם להבין כולם. ממש לא כולם כוונה.