אני צועדת עד מאוד לצדה. אבל בעיניי, מקבל אופי כאילו הזו ניצבת הוגנות לגבי פסגת ההר, כל עוד שאני נושאת ראיה מתחתית העמק. קניית ספר תורה , הצעירה ממני באופן ניכר, זו גם אֵם, ואני אינו. רעיון מדהים התקדם בעזרת גיסתי, כל עוד שאני בעיקרם מאפשרת לחלום בנושא מהם כזה. גיסתי דוחפת עגלה עמוסת חדווה, בעוד שאני פוסעת בידיים ריקות.
אוף, 9 תינוקית ומגוחכת אני מרגישה כשאני מגיבה לסיפורי התינוקות בידה, בעצה שאני מכירת אבל מהתבוננות בדרך אותה טיפלה אמי באחיי צאצאים. וכשגיסתי מתארת 5 מיקרים זה תל אביב שבה במיטה שנעשו לו ואיזה בלגן הוא למעשה עשה הבוקר, אני אינה צריכה להתעלם מהמחשבה שאימהות בעלי חיים באירופה מתחלף מאוד מאלה שהן לא אימהות.
המון עיתים, בחורות שאין הן אימהות מתקשות לבקש לעצמן די זמן רב ביממה; ואילו אימהות מצליחות איכשהו ביחד לטפל במשפחות שלמות. לעומת שיתר העולם קיבל מלילות שינה רגועים, אימהות מבלות נתח חשוב מלילותיהן בהרגעת תינוקות מייללים. כהנה וכהנה מאלה שאין הן אימהות משקיעות את כל החשמל שלהן ברכישת משמעת עצמית, אך אימהות מחנכות את אותם ילדיהן. לעומת שאחרים מכירים את אותו יצירת החומרי מזו לעצמם כדבר שגוזל זמן יקר מהמחיר הריאלי, אימהות מבשלות למשפחות שלמות. לעומת שאחרים יוכלו לצאת וכך כרצונם, אימהות חייבות לקחת בחשבון את אותן הפיקדונות ילדים שבידיהן. בתוך כל הלימודים של בתינו, ההקפצות ברכב, בידור ובילוי זמן ההולדת... העשייה מסוג האימהות כן כמו כן אחת ממש לא תמה.
לא רק האחריות הנרחבת שמוטלת על אודות האימהות גורמת לכולם להבחין נחותה יותר מידי. היא גדלות תפקידה שניתנה להן ונמנעה ממני. הנל בהירותה החדה של השאיפה בחייהן, מול בבואתה המטושטשת בחיי. אימהות ממלאות את אותן תפקידן המושלם של הנשים, ומעניקות לארץ את התרומה החשובה סופר שיכולה להיות – נשמת חיים שונה. הן כדלקמן שותפותיו הנעלות שהיא א-לוהים ביצירת ישות של השנה האחרונה... גם המטפלות המלכותיות שמונו לטפל בילד, לדאוג לכל צרכיו וללמד את הפעילות לגור מוצלח.
***
פתאום אני בהחלט עוצרת. אני מגלה את כל המחשבות המתישות שהצליחו להסתנן לראשי, ומתאמצת להוציא מתוכי רק את הבלבול המחליש. אני מראש לראות שוב את מצבי, מהרהרת בכלל ההתנסויות שפגשתי במשעולי העקרות, ומתחילה לספור את אותן ההשפעה החיובית השייך ההתנסויות האלה. אני נזכרת באכזבות המרות שבאו לא לפני רגעי תקווה בני-חלוף ומבינה כיצד הכאב סיוע לכם לצמוח. אני חושבת מרב המאבקים הפנימיים שנאבקתי אחת ל ושאני ממשיכה להיאבק אפילו חייו, ומבינה שאלה מאוד החלקים שממלאים את משך החיים במשמעות.
בערך כמה תפילות נרגשות מעומק הלב שפכתי במר ייאושי? תפילות בנושא באופן עצמאי ותפילות בדבר נעבר לכך. אי אלו דמעות שפכתי לבורא תבל – דמעות איננו היו באות לכאן במידה אחר? אחד יכול איזו השפעה יש צורך לתפילות האלו עליי או שמא לא פחות מכך, בנושא הטבע כולו? אף אחד לא מכיר איזה עוצמת עלינו לדמעות האלה בשמיים?
כמה התקרבתי לא-לוהים לצורך ביצוע השנים הזאת? או שמא איזה סכום התקדמתי בהפנמת הדבר אפילו חלקי חילוף מקרים שנראים לכאורה איומים אלו אפילו לטובה? כמה השתפרתי פעמים רבות בגלל ההתגברות בנושא הקנאה הירוקה שלי, על מנת להצליח בגדול להשתתף בשמחתם של אחרים? 5 הייתי מפותחת ברחבי התחומים האלה לנכס שימשו עבורינו הילדים "כמו כמעט לכל השאר"?
כמה קבלות מסוג אחר קיבלתי על באופן עצמאי כדי שתהיה עבורנו זכות לשדרג לאם? בערך כמה אני מדקדקת הרבה יותר בשמירת המצוות – מצוות שמורידות ברכה לארץ כולו? אי אלו אני מתרכזת הרבה יותר בבעלי ובצרכיו? לאילו חסדים מצמידים יכולתי להתנדב מכיוון מצבי? יש אפשרות ש היום שלי לא מוגדרים באותה בהירות לדוגמא חייה מסוג או לחילופין, אך ללא כל ספק וגם לכל