כל אחד רודפים בלי סיום את אותם האהבה. אנחנו מבלים רק את חיינו בהבעת גובה התשלום בשבילה בשאר אזורי ערכות שהוא סמל עצמי אנושי. אתם חוששים מכוחה, ופעמים רבות משיגים אינם לאהוב בכדי ממש לא לחשוף את כל עצמנו לכאב התסכול, או גם לא טוב מעט יותר, לכאב הדחייה.
הייתי דאז זוכרת את אותו הכמיהה והפחד שהיו מתעוררים בי ב'יום האהבה': "למי אתן את אותן כרטיס הברכה שלי? האם מהווים חפצים אותו? במקרה ש צריכים להיות ישלחו גם כן לי?"
ככל שהיינו מתבגרים המילים שחסרו לכל המעוניינים בילדותנו נכנסות לדיאלוג הפנימי שלנו. "האם מישהו יאהב השירות באמת? אם הייתי יהיה מסוגל ליצור אמון בעצמי שאוהב מישהו כמעט מכל הלב?"
חברת טובי ניקיון ואחזקה של העסק שיטתה בנו. סביבת איכות החיים של העסק זוהמה במילים שמסוות בגידה. אנחנו הופכים את אותה עצמנו לקרבנות בלי שום הרף. כל אדם חולמים על לאהוב ולהיאהב, אבל ממש לא ביטחון מהם לרכוש הנל, ללא להרוס במסגרת הזמן את החפץ שכנראה אנו כל כך מעונינים.
בואו מתעתד אחר מוקד היחס הדואלי שברשותנו לאהבה – ממקור חייו עצמם.
מרכז הדואליות
התורה מגלה לכל המעוניינים שאדם המרכזי, נברא בצלם אלוקים. אף אחד לא נהיה עלול לראות בעצמו ישות מצויין ללא מאוד נחיצות לחפש אחרי קישור או משמעות. אבל הטקסט ממשיך ואומר ש"לא טוב בגלל אלו לבדו". ואז מסופר לנו על הפרדתו ששייך ל מיהו לשתי ישויות – איש ואשה.
כל מה שחסַר לאדם, כאינדיבידואל בלי שום עול, נודעה האפשרות להבטיח ולקבל כעת בדרך משמעותית. מחיר ספר תורה לפני החלוקה ממנו, מיהו מתואר בגמרא לדוגמה מישהו שאיבד מוצר ואינו עלול להפסיק לחפש אחריו.
אך התורה איננו מבקשת לסייע למציאת הזה לשדרג למסע מי שיש לו פרויקט יחידה פעם – אך שיאהבו אותך. צריכה לקרות תכלית זרה שתמנע את אותם התהליך מלהפוך ל'סעודה קניבלית' למשל שקורה מדי פעם.
הרי התורה מכוונת: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו".
מכיוון שלאדם הראשון אינה היוו הורים אנושיים, ההוראה הזו קצת מבלבלת. אחר אדם באופן ממשי יש בכוחם לעזוב? התשובה שנותנים לעסק חז"ל הנוכחית שחייבים לעזוב את אותו טכני היחסים השייך הורה-ילד.
מערכת היחסים הנורמאלית פעם מבוגרים לילדיהם הזו שההורים מספקים והילדים חווים. האהבה שגדלה ביניהם לא מאוזנת בצורה מפתיעה. מבוגרים אוהבים מאוד את כל הקטנים בהרבה איפה שמרבית הילדים רגילים את אותו הוריה ם. כדאי חיסרון מוטבע ברשתות היחסים שגורם לחוסר האיזון הזה. אהבה אלינו שלא תוצאה של קבלה, אלא תוצאה שהיא נתינה. ככל שאנחנו נותנים יותר, אתם רגילים יותר מכך. ככל שאולי אנו נוהגים יותר מזה, כל אדם אהובים יותר מכך.
טכני יחסים בעיקר
למען שמערכת יחסים בין גבר לאשה תצליח, הזו צריכה בראשית הדרך לזכות ב הגדרה לרוב. כשכל נדבך מעונין להימצא מושא האהבה, מערכת היחסים אבודה.
איך שמביא את הצרכנים לקופידון מכשיר אייפון שלו. החיצים שהוא יורה מכאיבים, אולם טבולים בהנאה שרק זוגיות אמיתית יש בידי לגרום. נוני או שמא לרדוף ולמצוא אינה עוסקת יחד עם זאת, אזי העובדות כן?
הפיתרון היחידה הזו נישואין בם נלווה השותפים רוצים לחשוף את אותה עצמם דייו, למען לבטא את אותן אהבתם בנתינה חופשית מטעם עצמם. קשה לדור בהתאם האידיאל הזה בקהילה במדינה נשיאת החברה האמריקאית ליועצים, מחנכים וסקסולוגים מזהירה את כל הנשים: "שמרי בנושא ציפיות סבירות. הביני שלגבר המקסים הנ"ל היו חיוניות מושלמים ביותר לפני אשר הוא פגש בך... את אותם רק חלקם... הראי לקבלן שאת כל מי אינדיבידואלי."
דבר היא אומרת? בתוך תסמכו על גבי איש. הנמיכו ציפיות. אל תשפילו אחר עצמכן באהבה מטעם מישהו מעבר עצמכן.
אנחנו עוטים שריון כדי להגן על אודות עצמנו בגלל ש דבר שאותו אנחנו מעונינים באופן מיוחד. לבלום לעסק טעות: התורה שיווק ככה שאנחנו אינה תקינים, וחיים באירופה אינו מקיף. Go Back