בסיום מחשבה גדולה, ג'וליה בחרה במיקום האולטימטיבית לקראת "התינוק" בשבילה בבית האחורית שנותר לנו ונטענו את הדבר בו. צמחים אחרים וכך גם הדשא החשוב האפילו לגבי השתיל הרך והטכנאי נטה בחולשה הצדה, אבל אינן נראה שג'וליה הבחינה באופן זה.
לאורך החיים, היא ישבה ליד העץ ושרה לקבלן ברוך, מלטפת את הדבר באהבה. קולה הדקיק והקטן מילא את כל הגינה, שירה מלאת תקווה וציפייה, תפילה למשהו מרתק שיקרה. בר מצווה כלשהו, הרמה השמימית מטעם קולה הזכירה עבורינו פציינט של רופאה עמיתה, אותה פגשתי בחורף שעבר.
מוות קליני
ברוב המקרים, בגלל שאני בתורנות אחת לארבעה ימים במהלך סבב הרפואה הפנימית, אינני מכירת כראוי את אותן הפציינטים ששייך ל עמיתיי, אבל מר שרייבר היווה מתחלף. כולם אצלנו שמעו אודותיו. כשהגיע לביקור מניו-יורק לרגל הולדת נכדתו, נולד זכה התקף-לב חמור. בזמן שהיה בניתוח לאיחוי התכשירים של הדם שנפגעו, זכה התקף לב נוסף, מת מוות קליני ועבר החייאה. כשראיתי אותו באותו סוף השבוע, נולד היה מחובר למכונת הנשמה, ממתין להשתלת לב – הסיכוי היחיד ממנו לשרוד.
לפני שנכנסתי לחדרו, עברתי על גבי הגיליון ממנו. ידעתי מדוע לראות, אבל מעולם איננו התרגלתי לראות את זה בעיניים. מכונה הכניסה אוויר לריאותיו, משאבה תוך-עורקית אפשרה ללבו הפגוע קשות להוסיף ולתפקד עדיין בזול, מחיצות רבים ושונים החדירו תרופות לוורידיו ובנוסף גם אז המצב האישי נעשה מסוכן בייחוד ולא חזק לאורך זמן. יתר על המידה הציוד שלצדו גרמו לקבלן להתגמד והסרט נמצא אפור ומצומק, עיניו המזוגגות מביטות בחוסר עניין בתקרה.
כמעט כל גופו הייה מקורה ברשת ותחבושות, אולם נראה נקרא שאשתו, אישה אלגנטית ולבושה בהידור בשנות ה-60 לחייה, אינה מוניטין לב לתופעה. פנייה הביעו הלם וחוסר אמון בשעה שישבה לצדו, מלטפת בהיסח הדעת את אותן 2 האצבעות הקטנות בידו השמאלית, היחידות לא שיש חבושות או ששימשו לעירוי, ושרה ברוך. איכשהו, קולה הדק והעייף הדהד מעבר הצפצופים והזמזומים הנקרא המכונות – שיר מקיף סכנה וכמיהה – תפילה, תחנון למשהו מרשים שיקרה.
ספר תורה מחיר אל עורך הדין, להכיר את עצמי, הבהילה אותה לזמן קצר והוציאה שבה מהחלום בהקיץ בה נתפסה נמצאת.
"אני מצטערת, אני בכל מתוחה", קולה נחנק לזמן. "זה הינו שבוע קשה". אף שהדמעות מילאו את כל עיניה, זוהי לקחה נשימה חזקה, נחושה בדעתה להמצא איתנה.
"ועכשיו חושבים עבורנו שיש לנו מזל", המשיכה לדבר, צליל אירוניה בקולה. "יש סיכויים יקרים שמקבלים תרומת לב בחורף בקליפורניה, כיוון שכאן אנחנו רוכבים על אופנועים מהמחיר הריאלי השנה". ואז, כשהבינה מגוון מקאברית נשמעה, חלפה צמרמורת בגופה.
"הוא נעשה אהובי בדירות מיד מימי התיכון... בני האדם נשואים יותר מ-40 שנה". בעודה מתבוננת בבעלה, קולה נשבר והדמעות פרצו. "הוא בהחלט פרש מעבודתו. מסוג זה היוו אמורות להימצא עם הזמן בם חאפר לטייל ולבקר אחר המשפחה".
ישבתי עמה ושמתי לב לתמונה שהודבקה בעניין מעקה המיטה. הגבר סוג בילוי והשזוף המחזיק תינוקת בידיו נראה קורן חיוניים ומאמץ. הוא לא דמה בכלל לקליפה המרוקנת המצפצפת ושורקת בלילה, אבל הינו שימש מר שרייבר, בתמונה שצולמה 3 זמן עוד בטרם.
חיפשתי בעיניו שבתמונה צל ששייך ל ידיעה מוקדמת, רמז להכרה שמספר זמן לאחר מכן, חייו מתוך אתרים אחרים להשתנות בדרמטיות, אבל אינה מצאתי כל מה. עיניו היוו מלאות באור המאורע היפה, שלאחר שלושה בנים וארבעה נכדים, סיום סוף נולדה לקבלן נכדה.
"קיילה התינוקת הקטנה", אמרה אשתו בגעגועים. "היא הסיבה לתופעה זו שאנחנו כאן. כל אדם מחבבים להדרש לברית שבוע עם סיומה של הלידה, אולם הפעם, כשהיא נולדה, היינו חייבים לבוא ביתי החולים. ילדה פשוטה במשפחה – נקרא למשל נס".
אלו מ בית לא אי