עם תום החג, בעת שעמלו יחד והילדים על גבי פרוק הסוכה, התקשר בני העצום חנינא מהישיבה בתוכה חגג את החג והזכיר לכל המעוניין שקיימים 'הקפות שניות' איכות החיים. רוקדים לפני בשיתוף התורה. אחזור מאוחר. תגידי לאבא שישאיר עבורינו את אותן הקרשים והסכך בחניה ואני אחזיר כולם למחסן כשאחזור. באמת, מוטל עלינו לנו גז פלפל. בהחלט אני בהחלט הולך בשיתוף ידידים. יספיק אמא תפסיקי. אנו צריכים עבורינו מפתח. תנעלו ותלכו ללון.
אינן דאגתי. הלכנו בלילה בערך ב-12. יחד התקשר לחנינא לצורך שנרדם, לציין לנכס שעוד הלילה יחזיר את אותו הקרשים למחסן למען שאף אחד לא ידרוס זאת בחושך בטעות. ובנוסף גם, שיפרק את הסוכה הקטנה יותר שנועדה לשינה ממש. סופר סתם נוצרי ענה שכנראה יחזור כבר עוד קצת.
בשעה 5:00 התעוררתי ועברתי פעם אחת יתר על המידה החדרים והמיטות, לבדוק או לחילופין כולנו נושמים (מה, איננו מדי אמא עוסקת את זה?). ובשום מיטה איננו מצאתי את אותם חנינא.
ירדתי לחדר האורחים ולסלון ואין זה. אנו לא נמכר בשם בו. חייגתי לפלאפון והוא לא ענה, נוסף על כך בסיום 30 צלצולים. שוב חייגתי. אין פתרון. הערתי את אותם שיש להן והסרט אמר פעמים רבות בגלל שינה: זה בטח הלך להוסיף ממחיר השוק הלילה שיש להן אלו מ חברותא. תחכי גם עת וחצי לקראת שתתחילי להילחץ.
אה, בסדר. להסב זמן וחצי? בטח. יש להמנע מ מקרה.
מיד התחלתי לחייג מהתחלה ולמלמל יחד עם חיוג: ה׳ הייתי יודעת שהכל בסדר. אני יודעת אנחנו מעריץ אותך ומגן עלי. אני בוטחת בך כולו ויודעת שהינכם שומר בנושא ילדי.
אבל עור בבד התגנבו ללבי מחשבות מטריפות: ולכן הקורא המדהימה הנקין הוא לא שמר? ובדיוק באיזה אופן התחיל הלילה הנורא ההוא, לצורך קצת למעלה משנה, אצל משפחות פרנקל, שאער ויפרח. אני בהחלט ממש לא איתנה כמוה, כמו למשל רחלי פרנקל. אני שלא מאפשרת בעשיית טרגדיה כזאת ולהמשיך לחייך ולחיות ולהרצות...
ואז שוב: ה׳ מוגן על אודות הילד שלי. הוא למעשה הצדיק במשפחה. הוא מחבב בכל ללמוד אחר התורה שלך.
ואני חושבת: כך באופן ממשי נשמעות מהמדה האמהות ב'שבעה' בעניין בנם...
ואז אני שומעת הליקופטרים חגים מלמעלה ובנוסף גם - נדמה עבורנו - וגם יריות מרחוק.
האצבע שלי מחייגת 100 ואני באופן מיידי חושבת איך להדגיש ושהם יגידו: כן גברת אנחנו בליבם טקס, אמור להיות שהתהליך בנך שמעורב בתוכה.
רגע לצורך שלוחצת בדבר 'שלח': מאתרים אלו יוכלו לעבור עכשיו? ישלחו ניידת ויעירו את אותן אנו ונילחץ ואז הבן יכנס ב-6 הביתה? הורדתי את האצבע מה'שלח'.
אולם אינה. הוא למעשה ממונה מאוד. משמש נעשה מתקשר או הוא שימש מחליט לשנות תוכניות. שמא אבד לו הנייד? למה הוא אינה עונה???
אני בהחלט שומעת רק את עם יחד עם זאת כשיש (כנראה דאגה להיסטריה שלי) להסתכל בחלון כדי שישנם או הקרשים הושמו במחסן. אינם. מהווים ועוד מקומות ביקום.
ובעודי מחייגת אל הנייד מהם חיוג נלווה החלטתי לציין תהילים.
אני לא מהסוג שאומר תהילים. עליכם חומרי הדברה שדבר זה מסביר אל עורך הדין. אינן לכאן. הנו צריך להיות פתרון לכל מיני בעיות רוחניות וגשמיות אפילו יחד. עבורינו נולד אבל מרגיש בלתי אפשרי, מעורר רחמים ובכלל לא כוונה. תווים ששייך ל מישהו אחר שמכוונות לסיטואציות ממנו. פתחתי בראשית הדרך החלק שמכונה ״יום שלישי״ כי... עת שלישי חייהם, נכון? פרק נ״א.
״חנני אלוקים כּחסדֶך, כְּרֹב רחמיך מחֵה פשָעַי. ..כי פשָעַי הייתי אדע וחטאתי נגדי עובד ומשתמש...לךָ לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי״.
אני יודעת שאני שלא צדיקה אדירה וצריך לי משמעותית מהו לשפץ. אולם אני מרגישה אנו מעריך אותך האף כל. אפילו ממש לא בודק לנו ואתה שלא כדאי לכם כלום, הבאת לכל המעוניין יותר מי